אחת מהשאלות שאני נשאלת כל הזמן היא: החלטתי להעביר את הכלב/ה שלי לאוכל חי. האם להתחיל בבת אחת או בהדרגה?
התשובה: תלוי.
ככל שהכלב מבוגר יותר והתרגל לאוכל יבש שמלא בסוכר וכל מיני טעמים שמרססים על האוכל היבש, קשה יותר יהיה להעביר אותו לאוכל חי. גם הגזע משנה. יותר קל לשנות תזונה ללברדור מאשר לפקינז. גם בריאות הכלב היא פקטור. בתקופת המעבר יתכן שהצואה תהיה רכה ואולי יהיו כלבים שיקיאו. אז אם יש לכלב היסטוריה של בעיות בעיכול, תקופת המעבר תהיה ארוכה יותר.
לכן, אם הכלב בריא, או שמדובר בגור שקצת גיוונו לו בארוחה, אפשר להתחיל בבת אחת. אם לא, תהיה תקופת הסתגלות\מעבר של שבוע-שבועים. עם לאנה הכלבה שלי, התחלתי בבת אחת כשאימצתי אותה בגיל 3 חודשים ולא הייתה שום בעיה.
שבוע לפני המעבר ותוך כדי להוסיף לאוכל פרוביוטיקה על מנת להוריד את ה-pH בקיבה ולהפוך אותה לחומצית שעוזרת לעיכול נכון של אוכל חי.
הסבר: לכלב שאוכל אוכל מעובד יש קיבה בסיסית עם +pH 4. כלב שאוכל אוכל חי יש קיבה חומצית עם pH 2 שסופגת מינרלים יותר טוב ויכולה להרוג חידקים כמו אי-קולי וסלמונלה, ומאפשרת עיכול טוב של חלבונים ועצמות.
אני ממליצה להוסיף לארוחה חומץ סיידר תפוחים אורגני להוריד את ה- pH – כף לכל 23 קג
אז כמו שאמרתי, אם מדובר בגור או בכלב בריא אפשר להתחיל בבת אחת. אבל, אם לכלב יש בעיות עיכול:
חשוב לדעת: הסיבה העיקרית של שילשול או הקאה בתקופת המעבר היא כי לוקח בערך שבוע לקיבה לעבור מבסיסית לחומצית. במשך הזמן הזה כלבים יכולים להקיא ולשלשל מכיוון שקשה לקיבה עדיין לעכל אוכל חי. זו הסיבה העיקרית מדוע אנשים מוותרים על אוכל חי כי הם חושבים שהכלב לא יכול לעכל בשר כשבעצם ה-pH שמשתנה אחראי לתופעות הנ"ל.
כך או כך, מובטח שהכלבים שלכם יתחילו להנות מהיתרונות שבאוכל החי.