סירוס ועיקור - מה שלא בהכרח שמספרים לכם - חלק ב

חלק א עסק במהות הסירוס והעיקור והסיכונים שכרוכים בהם. החלק הזה יעסוק במשפטים שתשמעו לוודאי מהוטרינרים שלכם (מיתוסים) ומעט הסבר על כל אחד מהם, ומידע לגבי אלטרנטיבות קיימות אך עדיין לא נפוצות. שני החלקים מבוססים על מאמרים שנכתבו על ידי וטרינרים.

מיתוסים

כלבות לא מעוקרות חולות יותר בסרטן העטינים מאשר כלבות מעוקרות

ההמלצה לעקר על מנת למנוע סרטן העטינים עדין נפוצה אבל בדיקה עקבית של מחקרים שנעשו בנושא מעידים שרובם היו מוטים, והסיכויים להתפתחות סרטן העטינים כתוצאה מאי עיקור קלושים. לעומת זאת, כפי שתיארתי בחלק הראשון, הסיכון להתפתחות סרטן מסוג אחר, ואף קטלני יותר, גבוה ב-120%-400% בקרב כלבות מעוקרות. סקירה קבועה מידי שנה יכולה לגלות בקלות גידולים בעטינים ואז אפשר להסיר אותם עם פרוגנוזה טובה. כמו כן רק כ-30% מהם ממאירים.

שאלה נוספת שמאד מסקרנת היא: האם זאבות, שועלות שחיות בטבע סובלות מסרטן העטינים? אני בספק. זו מחלה שנוצרה על ידי האדם כמו שאר המחלות הכרוניות. דבר שני, אין הוכחות חד משמעיות לקשר בין כלבות לא מעוקרות לסרטן העטינים.

גידולים בערמונית (פרוסטטה)

כשמדובר בגידולים בערמונית יש להבדיל בין שפירים לממאירים. גידולים שפירים הם תוצאה של השפעת הטסטוסטרון והוא נפוץ יותר אצל כלבים שלא סורסו. ניתן לטפל בהם בקלות באמצעות סירוס במידה והם מפריעים. הגידולים הממאירים והתוקפנים יותר מתפתחים בקרב הכלבים המסורסים כפי שמראה הסטטיסטיקה.

שינויי התנהגות

כמו שציינתי בחלק הראשון של המאמר, אם אתם מצפים לשינוי התנהגותי יתכן שהתוצאה לא תתאים לציפיות שלכם (למרות שיש מחקרים גרועים אבל למרבה הצער פופולרים שאומרים אחרת). לא דווחו שינויים כלשהם בהתנהגות של כלבים טריטוריאלים ותוקפנים (אם מפחד או כלפי אוכל). נהפוך הוא, מחקרים הראו שכלבים שסורסו נהיו יותר אגרסיבים. כלבים שסורסו לפני גיל ההתבגרות גילו תוקפנות בדיוק כמו אלו שלא סורסו. בנוסף פחד מרעשים גבר ואוננות על כלבים אחרים לא פסקה.

מצבים חריגים

פיומטרה (זיהום ברחם)

זה הסיכון הכי משמעותי לדעתי. עיקור מונע זיהום ברחם שהוא מצב מסכן חיים אם הוא לא מאובחן ומטופל מיידית. אז כן, ברור: אין רחם אין זיהום. הזיהום מתפתח בדרך כלל מאד מהר, בערך 3 שבועות אחרי שהכלבה מסיימת יחום. לשים לב לסימנים ולרוץ לוטרינר. זיהום רחם מתפתח כתוצאה מעיבויים חוזרים ונישנים של רירית הרחם ללא הפריה. בשונה מאשה שנפטרת מכל מה שמצטבר דרך המחזור החודשי, הכלבות לא יכולות לעשות זאת אלא אם כן הן יולדות. ההצטברות הזו מהווה מצע לבקטריה ככל שהן מתבגרות.

כיצד מזהים, מטפלים ומונעים פיומטרה?

אשכים טמירים

אשכים טמירים או חבויים לא נמצאים בשק האשכים כיוון שהם לא השלימו את מסלול הירידה (Undescended testicle) מחלל הבטן, דרך תעלת המפשעה לשק האשכים.

שכיחות הגידולים באשכים טמירים היא 13%. זה אומר ש-87% מהם לא יפתחו גושים ויהיו בסדר ללא צורך בניתוח פולשני. אף על פי שהגידולים באשכים יכולים להגיע למימדים גדולים, רובם יהיו שפירים וניתן להסיר אותם אם וכאשר צריך. ההמלצה היא פשוט לעקוב ולבצע אולטרסאונד מידי שנתיים.

אין שום דבר שיגרתי בניתוחי סירוס/עיקור

הסרת חלק משמעותי מהמערכת האנדוקרינית של הכלבים שלכם צריכה להיות הכל חוץ מ"שיגרתית".

להפחית את מספר הכלבים במכלאות היא מטרה חשובה.  אבל יותר חשוב זה למנוע מהכלבים להגיע למכלאות מלכתחילה. והסיבה למספר הרב של הכלבים במכלאות היא לא רק ילודה אלא החזרת כלבים בגלל בעיות התנהגות שחלקן נובעות מהסירוס/עיקור. חוץ מזה, האם זה פייר שכלבים ובעליהם יסבלו מהמחלות שנגרמות על ידי העיקור/סירוס?

אז מה עושים?

השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם: האם אתם יכולים למנוע מהכלב שלכם לשוטט בשכונה?.  פיקוח באמצעות גדר או רצועה יפתור את הבעיה. שוטטות ללא שליטה לא רק מייצרת גורים אלא גם מסוכנת.

אם התשובה היא כן בטוח. אל תסרסו.

במידה ויש לכם כלבות שאלו את עצמכם שתי שאלות:

• האם אתם בטוחים שתוכלו למנוע הריון מספר שבועות פעמיים בשנה?
• האם אתם יכולים להסתדר עם הדימום (חיתולים, ניקיון, ריח)?

אם התשובה היא כן, אל תעקרו.

התיזמון זה הכל

לאחר ששקלתם בעד ונגד וכן החלטתם לעקר/לסרס, התיזמון הוא החשוב. חכו עד שהכלב יסיים את הגדילה שלו באופן מלא. חשוב להדגיש שלא מדובר פה על בגרות מינית אלא על גדילה של העצמות. בגרות מינית (כשהכלב מרים רגל כשהוא משתין למשל) היא אינה האינדיקציה הנכונה, כי לרוב, בגרות מינית מתרחשת לפני שהעצמות מפסיקות לגדול.  יש להמתין עד שלוחות הגדילה (Bone Growth Plates) נסגרות לחלוטין. בכלבים מגזע קטן לוחות הגדילה נסגרות בגיל שנה ובכלבים מגזעים גדולים בגיל 2-3 שנים.  

אופציות נוספות

קיימות גם אופציות אחרות שרק וטרינר אחד או שניים בארץ מסכימים לעשות (בדקתי לפני שנה וקצת). אולי אם יותר ויותר בעלי כלבים יבקשו אלטרנטיבות לעיקור/סירוס מלא, יהיו יותר וטרינרים שיאמצו אותן:

זכרים

חסימת צינורות הזרע  (vasectomy) הליך פשוט יחסית ונטול סיכונים. גישה שמיושמת יותר ויותר לאחרונה היא להרוג תאים המיצרים זרע באופן כימי על ידי הזרקה של אבץ (Zinc Gluconate) לתוך אשכים.היתרון בשיטה שהיא מעקרת את הכלב אבל מפחיתה את הטסטוסטרון רק ב50% במקום לחסל אותו כליל.

ניתן לקרוא עוד על ההליכים ב-Parsemus Foundation

"חסימת צינורות הזרע בכלבים דומה להליך המבוצע בגברים. כל צינורית הנושאת זרע מהאשכים והאפידידימיס אל השופכה במהלך השפיכה נחתכת או מהודקת כך שהזרע אינו יכול לעבור דרכה. ההליך מסתיים בהרדמה אך הוא מהיר ופשוט יחסית. פרטים טכניים ניתן למצוא כאן. שיטת עיקור זו מקובלת על ידי האגודה הווטרינרית האמריקאית."

" יש מעט חששות בריאותיים אם נוקטים בהליך זה, מכיוון שהמצבים הבריאותיים היחידים הנמנעים על ידי סירוס הם היפרפלזיה שפירה של הערמונית בכלבים מבוגרים (אשר ניתנת לטיפול על ידי טיפול אלקטרומגנטי לא פולשני או סירוס), וסרטן האשכים (שהוא גם מחלת זקנה ומטופלת על ידי סירוס, שבדרך כלל מרפא)."

" יש לקחת בחשבון שהכלב יהיה סטרילי אבל עדיין יהיו לו הורמונים והוא יימשך לנקבות ביחום. לפיכך, הבעלים חייבים להיות מוכנים למנוע מהכלבים שלהם לשוטט בחיפוש אחר נקבות".

בסמינר שהעבירה הוטרינרית Dr. Tara Timpson לפני כשנה, הוצגו מחקרים שפורסמו ב-2020 שהראו שלהורמוני המין יש השפעה חיובית על המוח של הכלבים כשהם מתבגרים. כל עוד הכלבים חשופים להורמוני המין שלהם, הם נוטים פחות להיפגע קוגניטיבית בגיל מבוגר.

לדבריה, הניתוח של -vasectomy הוא הליך פשוט. היא ביצעה אותו בארה"ב כבר מספר פעמים ללא תופעות לוואי וגם התופעות שמתועדות הן מינוריות. הכלבים מרוויחים את כל היתרונות בשמירת הורמוני המין מבלי היכולת לעבר כלבות.

למרבה הצער, יש יחסית מעט וטרינרים ברחבי הארץ שלמדו את הטכניקות הללו. ושוב גם פה, אנחנו בעלי הכלבים, צריכים לפעול. עלינו לבקש מהוטרינר שלנו שילמדו איך לבצע את ההליך. להראות לו את כל המחקרים שיש בנושא ולהגיד לו שאנו מעוניינים לשמור על 50% מהורמוני המין. ההליך הזה מאושר על ידי איגוד הוטרינרים האמריקאי – זה לא משהו הזוי או בלתי חוקי. לטענתה, כל וטרינר יכול ללמוד איך לבצע את ההליך דרך קריאה וסרטוני וידאו זה לא קשה. אבל שוב, זה צריך לבוא מאיתנו. 

נקבות

אצל נקבות זה הרבה יותר מורכב. אפשר להוציא את הרחם ללא השחלות. אבל למרבה הצער הפרוצדורה הזו לא נלמדה בצורה יסודית עדיין ויש סיכון לפיומטרה במידה וכמויות קטנות של רקמת הרחם נותרות לאחר הכריתה. לכן, על מנת להסיר את הסיכון הזה, כורתים גם את צוואר הרחם כך שסקס בטוח זה לא אופציה. חדירה בכוח לתוך נרתיק מקוצר ומצולק עלולה לגרום לקרע ודלקת מסכנת חיים.

קחו בחשבון גם שבגלל שהורמוני המין נשארים, הגוף שלהן ממשיך במחזור שלו. כלומר שהכלבה תחווה יחום והריונות כוזבים. היא עדיין תצטרך השגחה בתקופת היחום כיוון שהיא עדיין תהייה מושכת בעיני הזכרים ואפילו תנקוט יוזמה ותצא למצוא לה זיווג. גם דימום קל אפשרי (לא כמו של כלבה לא מעוקרת) מכיוון שריקמת הנרתיק מגיבה להורמונים שנשארו.

האופציה השניה קשירת חצוצרות אבל היא לא מסירה את הסיכון לפיומטרה כך שהיתרונות שלה נחותים.

תוצאות מחקר שפורסמו בינואר 2023

מחקר ראשון מסוגו שפורסם זה עתה, וכלל למעלה מ-6,000 בעלי כלבים, מגלה שכלבים מעוקרים/מסורסים מפתחים יותר בעיות בריאות והתנהגות מאשר כלבים שלמים ואלה שעברו הליכי עיקור אלטרנטיבים.

תוצאות המחקר הללו מצביעות על כך שהגוף והמוח של כלבים נהנים מחשיפה מרבית להורמוני המין; החוקרים הגיעו למסקנה ש"כלבים עשויים להפיק תועלת מניתוחים אלטרנטיביים אלה, בהתייחס לבריאות הכללית ולחוות תוצאות התנהגות טובות יותר, בהשוואה לעבור ניתוח עיקור מסורתי".

באופן כללי, כלבים שעוקרו או סורסו אובחנו עם יותר בעיות בריאותיות - כולל הפרעות אורטופדיות, סיכון מוגבר לסרטן, הפרעות במערכת האנדוקרינית, סבירות מוגברת להשמנה ותוחלת חיים קצרה יותר - מאשר כלבים שלמים וכלבות שעברו רק כריתת רחם ללא שחלות וזכרים שעברו vasectomy.

מבחינת התנהגות, תוצאות המחקר אישרו ממצאים מוקדמים יותר לפיהם עיקור וסירוס הביאו לעלייה משמעותית בהתנהגויות בעייתיות (תוקפנות, פחד) בהשוואה לכלבים שלמים. התנהגויות מטרידות אחרות היו נפוצות יותר גם בכלבים מעוקרים ומסורסים מאשר אלה שעברו רק כריתת רחם או חסימת צינור הזרע, ככל הנראה משום שהם, כמו הכלבים השלמים, שמרו על התועלת שנובעת מתפקוד בלוטות המין ורמות תקינות של הורמוני מין.

"מידע זה מוסיף לצבירת נתונים על היתרונות והסיכונים המעורבים של הסרת בלוטות המין כדי למנוע רבייה ומדגיש את החשיבות של פיתוח הערכה מושכלת, כל מקרה לגופו של כל כלב(ה), תוך התחשבות בסיכונים וביתרונות הפוטנציאליים של עיקור או סירוס לעומת פתרונות אלטרנטיביים".

ולסיכום

לסיכום אני חייבת להבהיר דבר אחד. הסירוס/עיקור או העדרם הם רק גורם אחד מתוך שלל הגורמים למחלות ביחוד סרטן. תנו לכלבים חיסונים כל שנה, אוכל יבש ומת מלא בחומרים משמרים ועמילן, תפציצו אותם בכימיקלים קוטלי פרעושים ותרופות מונעות למיניהן ותבינו שאם הכלבה חלתה בסרטן העטינים או סרטן אחר זה לא רק בגלל שהיא לא עוקרה ואם הכלב חלה בלימפומה זה לא רק בגלל שהוא סורס. בריאות ומחלות הן בדרך כלל שילוב של החלטות שאתם מקבלים עבור הכלבים שלכם. מכאן הצורך הברור בגישה ההוליסטית שבה עוסק כל הבלוג שלי.

מקורות:

 Groundbreaking Study Released on Sterilization Alternatives-Dr. Karen Becker

The Dark Side of Spaying and Neutering - Odette Suter DVM

Your Dog Needs to be Spayed or Neutered. Right? - Will Falconer DVM

Early Spay Neuter - 3 Reasons to Reconsider - Dana Scott Dogs Naturally

DVM= Doctor Veterinary Medicine