כשמערכת העיכול של הכלב אינה מתפקדת כמו שצריך, אחד מהסמפטומים הוא הקאה. האם אתם יודעים מה עלול לגרום לכלב להקיא ומה אפשר לעשות? במידה ולא, תדעו כשתגיעו לסוף המאמר.
ראשית נבחין בין שני סוגי הקאות:
רגורגיטציה (פליטה) מתרחשת כשהכלב בולע חתיכה גדולה מידי ומיד מוציא אותה החוצה כמעט בשלמותה לא מעוכלת. זה נחשב נורמלי בקרב כלבים וזה לא מפריע להם. פליטה מגיעה מהושט שכאילו אומר – סליחה כלב(ה) אני לא יכול להעביר כזו חתיכה גדולה לקיבה. אני צריך חתיכות קטנות יותר בבקשה. לכן,הרבה פעמים תיראו שהכלב אוכל שוב את מה שהוא הרגע הוציא אבל קורע את האוכל על מנת שיוכל לעבור דרך הושט. בפליטה הבטן של הכלב לא מתרוממת והוא לא מתנשם כמו במצב הקאה. לעומת זאת פליטה כרונית (כשהכלב מוציא את מה שהוא אכל כל כמה שניות) היא אינה נורמלית ודורשת טיפול וטרינרי.
כשמערכת העיכול אינה עובדת בצורה תקינה, הכלב יכול להרגיש בחילה, לאבד תיאבון ולהקיא. הקאה, בניגוד לפליטה, מגיעה מהקיבה עצמה או מהמעיים כשאוכל מעוכל מלווה בקצף, מיצי מרה וריח. הקאה מעידה שהכלב מנסה להתפטר ממזון רעיל או בלתי ניתן לעיכול.
כלבים שאוכלים אוכל יבש המכיל רכיבים רעילים ומעופשים מקיאים הרבה יותר מאלו שאוכלים אוכל חי.
בניגוד לנו, לכלבים ההקאה באה לגמרי בטבעיות, וכשהיא מתרחשת מידי פעם אין סיבה לדאגה. פשוט מערכת העיכול יצאה קצת מאיזון. לפני ההקאה, הכלב יכול להראות סימני בחילה כמו ריור מוגבר, מיצמוץ בשפתיים ומין מבט מבולבל ומודאג. אני בטוחה שרובכם מכירים את המבט הזה של "או או אני תכף הולך להקיא" ובדרך כלל יש לכם בערך 5 שניות להוציא אותו החוצה מהרגע שאתם מבחינים במבט הזה. אתגר שמעטים עומדים בו.
ניתן לטפל בהקאות בעזרת עשבי מרפא והומאופתיה. המאמר הזה יתמקד בעשבי מרפא.
ניתן להכין חליטות של עשבי מרפא שיעילים בטיפול בהקאות. אם הכלב לא יכול לשתות, לשים במזרק ולטפטף לתוך הפה.
ג'ינגר – גי'ינג'ר הוא עשב מחמם. הוא מניע את האנרגיה בגוף מלמטה למעלה והחוצה. הוא מתאים לכלבים קרים מבחינה אנרגטית, אלו שבדרך כלל רזים ואוהבים לרבוץ במקומות חמים. לחלוט כף של ג'ינג'ר מגורר בכוס מים למשך 10 דקות. אחרי שהחליטה התקררה לתת כפית לכל 7 קילו ממשקל הכלב. במידה ומשתמשים בתמיסת ג'ינגר מוכנה, יש לדלל אותה במים - טיפה אחת של תמיסה ב-30מ"ל מים.
שומר- שומר מתאים לכלבים חמים מבחינה אנרגטית שמחפשים מקומות קרים ומתקשים בוויסות של חום גופם. כפית של שומר חלוט יעילה מאד ברגע הראשון שמבחינים בסימני בחילה. הוא מרגיע את מערכת העיכול ועוזר לשחרר גזים מהמעי. לחלוט כפית של זירעי שומר טחונים בכוס מים. להשרות מכוסה ל-20 דקות בערך במצב של כמעט רתיחה, לקרר, ולתת כפית לכל 7 קילו ממשקל הכלב.
אם הכלב לא יכול לסבול לא את החליטה ולא את התמיסה, אפשר לערבב אבקת ג'ינג'ר עם מעט דבש, למרוח על פרוסת לחם ולתת כפית לכל 7 קילו ממשקל הכלב.
שני צמחי מרפא נוספים שיעילים לבחילה הם מנטה וקמומיל. קמומיל הוא עשב מחמם ולח. מנטה הוא מקרר ויבש. שניהם מצויינים להרגעת מערכת העיכול ולהקלה על בחילות. לחלוט כף של פרחי קמומיל או מנטה בכוס מים כמעט רותחים. לקרר. לתת כפית לכל 7 קילו ממשקל הכלב.
דבר נוסף, כשלכלבים יש בחילה, הם נוהגים לאכול עשב. אפשר לגדל בבית עשב חיטה שהוא בטוח ומזין שכן הוא נטול חומרי ריסוס וכימיכלים, ומהווה מקור מצויין לויטמין E.
הקאה נורמלית ושכיחה מקורה מהקיבה והיא מורכבת ממיצי מרה, אוכל מעוכל ברובו, וקצף. מערכת העיכול של הכלבים היא יותר קצרה משלנו וזה מאפשר לגוף שלהם להיפטר מרעלים ומזיקים מהר יותר מאיתנו ובפחות דרמטיות. הקאות יכולות להיות אקוטיות (מתרחשות בפתאומיות ולזמן קצר) או כרוניות.
סיבות להקאות אקוטיות:
לפעמים, כל שהכלב צריך זה להקיא פעם אחת וזהו. לפעמים, ההקאות נמשכות.
הקאה זו מאפיינת כלבים שמקיאים מספר פעמים ביום כתוצאה מגרוי כלשהו בקיבה. במקרים כאלה יש לשים לב שלא יתיבשו (במיוחד גורים וכלבים מבוגרים) ולתת הרבה נוזלים. סימני התיבשות כוללים: יובש בחניכיים, חולשה ועיניים עמומות.
במידה הכלב לא מקיא מים, אפשר להכין לו תחליף לאלקטרוליטים (מלחים-מינרלים) שהוא מאבד בהקאה.
לשים בתוך קומקום או מחבת קטנה:
לחמם את התערובת עד שהדבש ימס. ואז לערבב. לשמור במקרר (נשמר לכמה ימים).
הקאה נחשבת לכרונית במידה והכלב מקיא שוב שוב במשך חודשים. הקאה כרונית מחייבת איבחון וטרינרי על מנת לשלול מחלות חמורות. כמו כן היא פוגעת בספיגה של המרכיבים המזינים באוכל כך שחשוב לאבחן ולדעת מה הגורם להקאה. רגישות לאוכל, ירידה בחידקים הטובים במעי, וחשיפה לאלרגנים סביבתים וביתיים יכולים לגרום להקאה כרונית. כלבים עם הקאות כרוניות סובלים מדילדול של חומצה הידרוכלורית שיכול לגרום לאכילה של צואה.
יכול להיות שהכלב יקיא מים כי הוא שתה כמות גדולה של מים במהירות, אבל הקאת מים יכולה לנבוע גם מלחות עודפת שהצטברה בגוף או מטחול חלש. במקרים כאלה עדיף לתת אוכל חם כמו מרק עצמות ולהוסיף חליטת קמומיל שמרגיעה את הקיבה.
לפעמים הכלבים מקיאים על הבוקר (לכלבה שלי זה קורה מידי פעם) ככה פתאום באופן מסתורי או מאוחר בלילה. הקאה זו נובעת מחומציות שהצטברה בקיבה הריקה. יש לתופעה הזו גם שם Bilious Vomiting Syndrome. הקיא הוא בדרך כלל נוזלי ומורכב מקצף ומיצי מרה בצבע צהוב-חום. קיא חצי שקוף וחלקלק שקשה לנקות אותו. בהקאת בוקר הפיתרון הוא לתת לקיבה להרגע ולהאכיל את הכלב אחרי 9 בבוקר. במידה וההקאה מתרחשת מאוחר בלילה, אפשר לתת חטיף קטן לפני השינה שבדרך כלל פותר את הבעיה. בשני המקרים, אפשר גם לערבב כף קמומיל בכוס מים חמים, לקרר, ולהוסיף 10טיפות של תמצית פרחי תפוח בר (Crab Flower Apple Essence). לתת כפית לכל 7 קילו.
במידה והכלב ממשיך להקיא נוזלים כל היום זה יכול להעיד על בעיה – לגשת לוטרינר.
לכלבים שמקיאים בנסיעה, מומלץ לתת כמוסה של אבקת ג'ינגר 30-35 דקות לפני הנסיעה במינונים הבאים:
לוודא שמשתמשים בכמוסות צמחיות ולא ג'לטין על מנת שהכמוסה תתמוסס במהירות.
במקרים האלה להוסיף אינזימי עיכול לאוכל. ניתן לכתוש עלי שן הארי ולהוסיף לאוכל. אם משתמשים בתמיסה מוכנה, לתת 3 טיפות ישר לתוך הפה לפני האוכל. אפשר גם לדלל אותה במים קודם. זה יעזור לכיס המרה ליצר מיצים לצורך עיכול שומנים.
הקאה של אוכל מעוכל אומרת בעיקרון שהקיבה לא אהבה את האוכל מסיבה כלשהיא. כשהכלב מקיא חתיכות גדולות יחסית, הדבר אומר שהאוכל לא שהה יותר מידי זמן בקיבה (זה קורה בדרך כלל כשהכלב אוכל מהר מידי או שהוא מאד פעיל מיד אחרי האוכל (רץ, רודף אחרי כדור).
אחרי שהכלב מקיא אנו נוטים לחשוב שהכלב רעב ואז מאכילים אותו במנות קטנות כל שעה על מנת לראות אם הוא מקיא. זו טעות. לתת לקיבה לנוח לפחות לשש שעות. ואם אפשר עד למחרת ואז לעשות הערכת מצב. בזמן הזה ניתן לתת מרק עצמות במינון הבא:
מומלץ לתת מידי שעה ולעקוב. במידה והכלב מקיא, לחכות 5-6 שעות ולנסות שוב. אחרי 12-24 שעות שהכלב לא מקיא את המרק, ניתן להתחיל שוב עם אוכל מוצק. כמות קטנה בהתחלה עם חלבון נמוך כמו עוף או חזה עוף מכובס. במידה והכל כשורה, לתת מנות קטנות מהאוכל הרגיל ולחזור לשיגרה. חשוב לחמם את האוכל כי הטחול נחלש בזמן שמקיאים.
כשהכלב מקיא כתוצאה מהרעלה, תראו סימן או סימנים נוספים כמו שילשול, רפיון שרירים, נפיחות, פירכוסים, פריחה.
טיפול – לפנות לווטרינר. אף פעם לא לגרום להקאה אלא אם כן אתם יודעים בוודאות מה הכלב אכל. במקרים מסוימים, הדבר עלול להחמיר את המצב.
מה יכול להרעיל את הכלב? חומרי ריסוס, חומרי ניקוי, תרופות, שוקולד, עציצים.
שווה להחזיק בבית תרופה בשם פחם פעיל ולתת 5 גרם לכל 4.5 קילו במקרים של הרעלה.
הכלב מתאמץ להקיא ולא יוצא כלום. זה אחד מהסימנים לחסימת מעיים או התחלה של היפוך קיבה. שניהם מצבים מסכני חיים הדורשים התערבות רפואית מיידית.
חסימת מעיים
חסימת מעיים יכולה לנבוע מגידולים, חתיכות של אוכל שלא נעכלו, וצלקות חמורות ברקמות.
הסימנים לחסימת מעיים כוללים: הכלב מתנשם בכבדות רוצה להקיא אבל שום דבר לא יוצא, הקאות דמיות, אי יכולת לתת צואה, דם בצואה, התנשפויות ורעידות.
היפוך קיבה
סימנים להיפוך קיבה כוללים: נסיונות כושלים להקיא, בטן נפוחה, קצף לבן מהפה, חוסר נוחות. היפוך קיבה נפוץ בעיקר בקרב כלבים גדולים (דוברמן, בוקסר) או כאלה שאוכלים יותר מידי בבת אחת או גומעים במהירות הרבה מים, וישר אחרי האוכל רצים או עושים פעילות אינטנסיבית.
בשני המצבים - אם רואים יותר מסימן אחד – ללכת לוטרינר.
במידה והכלב מקיא דם זה יכול להעיד על חסימה, כיבים מדממים, זהום בקטריאלי, גידולים ממאירים או שפירים, נזק למעי או לקיבה, או תגובה לתרופה. לגשת מייד לוטרינר.
באופן כללי, כשהקאה מלווה בעוד תסמינים זה יכול להעיד על דבר חמור יותר מאשר הכלב אכל משהו לא טוב. למשל הקאה מלווה בפירכוסים יכולה להעיד על בעיה נוירולוגית.
ישנם כלבים שמקיאים צואה שהם אכלו. אבל, אם הכלב מקיא צואה ואתם יודעים שאין מצב שהוא אכל צואה, יתכן שישנה חסימה במעי הגס.
לסיכום, כשמדובר בהקאה פשוט לעקוב, להפעיל היגיון פשוט ולפעול לפי האינסטינקטים שלכם – אתם מכירים את הכלבים שלכם הכי טוב. כשהכלבה שלי מקיאה פעם פעמיים ואין שום תסמין נוסף מאלו שציינתי, אני פשוט ממתינה ועוקבת. לפעמים מדלגת על ארוחה. ברוב המקרים זה מסתדר מעצמו. אם הכלב אדיש, תשוש, לא אוכל במשך ימים, לא שותה יותר מיום או שהוא מקיא את המים שהוא שותה, והתרופות שנתתם לא עוזרות, לכו לוטרינר.
.