להגיד שלום

כששואלים אותי מה הכי קשה בגידול כלבים, אני תמיד עונה: הפרידה מהם. היא כל כך כואבת ובלתי נסבלת עד שאחרי כל פרידה מכלב אני נשבעת שאני לא מאמצת יותר כלבים ונקשרת ככה. בינתיים, חוויתי כבר שלוש פרידות מהכלבים שלי אחת פתאומית ללא כל התראה ושתיים כתוצאה ממחלת הסרטן. כולן היו לי קשות באותה מידה. כשהכלב מת בפתאומיות ההלם היה גדול, אבל באותה מידה ייסר אותי לראות את הכלבים שלי סובלים ודועכים לאט לאט. לאחר מותו הפתאומי של הכלב שלי באדי, נתקלתי במאמר הזה שכתבה אותו מטפלת הוליסטית והיה בו משהו מנחם עבורי. החלטתי לתרגם אותו עבורכם כפי שהוא עם נגיעות אישיות פה ושם.

 להגיד שלום מאת אלן קון 

" הוא החבר שלך, השותף שלך, השומר שלך, הכלב שלך. אתה החיים שלו, האהבה שלו המנהיג שלו. הוא יהיה תמיד שלך, נאמן לך עד פעימת ליבו האחרונה. אתה חייב לו להיות ראוי למסירות כזו". ציטוט ממקור לא ידוע. 

מאמר זה נכתב בעיקבות מותו הפתאומי של סוסי האהוב, מונטי הוא היה השותף שלי, החבר הכי טוב, ובן זוג  נאמן במשך 17 שנה. רוחו תפעם בליבי לנצח. למרות שהחוויה מאד טריה, אני כותבת את המילים האלו בתקווה לעזור לכל אלה שעברו, עוברים ויעברו את החוויה הנוראית הזו. 

מעגל החיים והמוות

עבור מספר לא מבוטל של אנשים, כל החיים סובבים סביב הכלבים שלהם. הם מתאימים את כל הלוז שלהם על מנת לענות על כל הצרכים של הכלב שלהם. גם מערכות היחסים שלהם, דרכי הבילוי והפעילויות שלהם  מושפעות על ידי הכלבים. הרבה אנשים מעדיפים לוותר על החופשה שלהם כי הם בטוחים שאף אחד לא יוכל לטפל בכלב שלהם כמוהם. הם חוששים מאד שמשהו יקרה לכלב בהעדרם.

אבל במציאות, למעגל החיים והמוות יש אג'נדה משלו. לכלב שלך יש את המסע האישי שלו, בבחירת לידתו ומותו. ומה לעשות, זה לא בהכרח עולה בקנה אחד עם משאלותיך או תקוותך לשותפות ארוכה.לפעמים הם עוזבים במהירות ומותירים אותנו במצב של הלם וחוסר אמון ואפילו כעס. עזרה לכלב חולה או זקן לסיים את המסע ולעבור לגן עדן לכלבים יכולה להיות מבורכת. יש זמן לחגוג, להיפרד, ולהכין את עצמך רגשית. עם זאת, לא משנה אם מותו של הכלב הוא פתאומי או ידוע מראש, החלל שנוצר יכול להיות מעיק מאד. 

אנחנו הם אלה שרוצים להבין את המוות. אנחנו לא תופסים את מעגל החיים והמוות. אנחנו מאמינים שהמוות הוא סופי, מוחלט וקבוע. הכלב שלך יודע שלא כך הדבר. אתה והוא מחוברים לנצח בנשמת האינסוף של היקום.

כיצד הכלב שלך חווה את המוות? 

כלבים אינם חוששים מהמוות כמונו. בעיניהם זה כמו להשיל שכבה של בגדים. מטאפיזית,  הרוח מתנתקת מהגוף כדי לחבור לאור האלוקי. זהו תהליך מבורך והכלב רוצה להשאיר מאחוריו את הגוף הפצוע או החולה או הזקן לצורך התחדשות בעולם הרוח. הוא יגיע לכאן שוב בגוף אחר כשיגיע הזמן. (הערה שלי: את הסרט נשמה של כלב ראיתם?) 

הכלב לא נמנע מהתהליך הזה אלא אם כן הוא יודע שהוא חייב להאחז בחיים עבורך. כי הוא מודאג ממה שיקרה לך אחרי שהוא ילך. כלבים רבים ממשיכים לחיות בגוף כואב וחולה מכיוון שהם מבינים שיהיה לבעלים שלו מאד קשה להתגבר על הצער והכאב שבפרידה. תפקידנו הוא לאפשר להם לקבל את ההחלטות בעצמם, ולא לשלוט בתיזמון שלהם. 

שלבי האבל 

להבדיל מאבל על אדם קרוב, כשהכלב שלך מת, אין זמן להתאבל. אין לוויה, אין שבעה, והציפיה היא שתחזרו לפעילות רגילה מהר כי בכל זאת זה "רק" כלב.  אבל גם פה, יש שלבים שצריך לעבור מנת להירפא כליל. מעבר לריקנות הפיזית, מות הכלב משפיע על הנפש והאנרגיות שלנו. שלבי האבל חיוניים על מנת להפנים, להבין, ולרפא את הלב בעזרת זכרונות טובים.

הכירו בתחושותיכם

הצעד הראשון הוא להכיר ברגשות שלכם. בהתחלה אתם עלולים להרגיש קהי חושים ומנותקים מכל מי וכל מה שקורה מסביב. הרבה פעמים אנו חווים כעס כשהכלב שלנו עוזב אותנו ללא אזהרה. לפעמים עולה תחושת האשם – אולי לא היבחנתי בסימני המחלה בזמן? אתם יכולים להרגיש נטושים, פגועים ומבולבלים לגבי העיתוי של המוות. הריקנות הזו סביבכם ובתוככם עלולה להוביל לעצב עמוק שיכול בקלות לגרום לדיכאון עמוק. התחושות האלו שמותירות אותנו מבולבלים ועצובים באים והולכים, מתפוגגים וזורמים בקצב ובעוצמה שונים. כל אחד מהרגשות הנ"ל מופעל על ידי זיכרון או מחשבה שתמיד תופסים אותך כשאתה הכי לא מוכן – בהפתעה גמורה.

זהו את הפצע 

ככל שתתעמקו יותר ברגשות שלכם, תוכלו לחשוף את הפצעים האישים שלכם ולדעת איך הם קשורים ליחסים שלכם עם הכלב. הכלב מופיע בחיינו ומשמש כעין חוליה פנימית לנשמתנו המקלה על החלקים הכואבים והחסרים בעצמנו. הכלב שיקף את את הפצעים העמוקים האלה, עודד אותך להתמודד אתם ותמך בעדינות בריפוי שלהם. אם הפצעים היו עמוקים מאד, הם עלולים להיפתח מחדש לאחר מות הכלב. לדוגמא אם הכלב שנהג להגן עליך מת, אתה עלול להרגיש פגוע ומפוחד מכיוון שההגנה שלך נעלמה. מכיוון שאתה עדיין עובד על החלק הזה של הפחד, המות של הכלב מגביר את הפחד הזה. לכן חשוב לחפש דרכים וכלים אחרים להעצים את עצמך מבפנים. פציעות בנפש יכולות לכלול נטישה, חוסר אמון, בגידה או אהבה ללא תנאי. כל אלה יכולים להיות קיימים בתוכנו אך לעיתים קרובות אנו לא מודעים למה שהם וכיצד הם באים לידי ביטוי בחיינו. 

צרו מודעות

שלב קריטי בריפוי הוא מודעות לשלב בו הכלב נכנס לחייך. מדוע הוא נכנס לחיי מתי שנכנס? מה היה החוזה הנשמתי ביננו? האם הוא היה קשור לביטחון, הגנה, נטישה, פחד או משהו אחר? אולי הוא פשוט הבין אותך יותר מכל אחד אחר?, ידע לקרוא את כל מצבי הרוח והרגשות שלך?. הכלבים שלנו עוזרים לנו לחוש אהבה ומקלים על הבדידות והפגיעות שאנו עדים להם בעולם. הם מקבלים הכל ואותנו מבלי לשפוט. ברגע שאתה מכיר ברגשות הללו, הדרך לריפוי יכולה להיפתח ולהתפתח. זהו תהליך מאד עדין שנע ממצב לא מודע למודע על מנת לאפשר את המעבר מצער לקבלה ואז לשמחה. 

הפכו את הצער להודיה על הטוב שהיה

איך מתחילים למלא את החלל שנוצר בעקבות המוות של הכלב? איך מרפאים את הנפש ומוצאים שלווה ואושר בזכרונות שנותרו?  זה קורה ברגע שיכולים להודות על החיים שהיו לכם יחד בין עם קצרים או ארוכים. הקשר בינכם הוא אמיתי ונצחי. להוקיר את הזמן שהייתם יחדיו מביא לשקט נפשי.לחשוב איך הכלב הפך אותך לאדם טוב יותר, וכיצד הוא רפא אותך ועזר לך ברגעי משבר. התמקדות בזכרונות טובים תעזור לנו בתהליך הריפוי. 

הריפוי מבפנים 

יש לנו את הכוחות להירפא מבפנים. הכרה ברגשות, הצבת השיעורים שלמדנו בקידמת הבמה, והכרת התודה כל אלה יסיעו לריפוי. אבל, גם חשוב להיות עם עצמך כשאתה צריך, ולהקיף את עצמך במשפחה וחברים תומכים. להימנע ממצבים שאתם מרגישים בהם לא נוח ולא להרגיש אשמים אם אתם חייבים לנתק קשרים לעת עתה. קחו זמן להרהר ופשוט להיות. טיול בטבע יכול לעזור לחבר אותך לרוחו. אפשרו לעצמכם לצחוק לבכות להיזכר. בקשו ממנו לבקר אתכם בחלום (הערה אישית – אצלי זה עבד ומאד ניחם כי הוא היה כל כך שמח...) למרות שתמיד יהיה מקום בלב שימשיך לכאוב, העצימות של הכאב והטראומה תפחת עם הזמן.

המוות אינו סופי

מוות פיזי הוא אחד האירועים המאתגרים אתם אנו מתמודדים בחוויה האנושית-כלבית שלנו. לפעמים אנחנו מוכנים למותם, אבל כאשר הם בוחרים לעזוב את העולם הזה ללא כל אזהרה, הדבר יכול להותיר אותנו בסיחרור וחוסר אמון. בין אם הם מתמודדים עם משבר מסכן חיים ובין אם הם סובלים ממחלה מתישה וארוכה, אין דרך קלה להיפרד. אבל האם זו פרידה לנצח? בין אם זה אותו קשר מיוחד, תכונת אישיות מוכרת, דימיון פיזי או מבט בעיניים, הקשר בין נשמה לנשמה ברור. אתה יודע באופן אינטואיטיבי שהיית יחד עם הכלב שלך בעבר. אחרי הכל, אנחנו באנו לכדור הארץ, ניצוצות של נשמה אחת, כדי ללמוד איך להתחבר שוב האחד לשני ולאהבה האלוהית. ומי יכול להיות מורה יותר טוב מהכלב שלך? סבלנותו, מסירותו ואהבתו ללא תנאים הם המתנות הגדולות ביותר שמישהו יכול לבקש. ואנחנו רק יכולים להודות לו על התפקיד שבא למלא בחיינו ולהוקיר את זיכרו.

ממני: מהניסיון שלי הכי חשוב לקחת את הזמן להתאבל. כלב הוא בן משפחה לכל דבר. לי מאד עזר לעבור על כל התמונות שלנו יחד, למסגר כמה ולתלות על הקיר. כל אחד ימצא את הדרך שהיא נכונה עבורו. יש כאלה שמתנחמים בלהביא כלב חדש ויש כאלו (כמוני) שזקוקים להרבה זמן להשלים את תהליך הפרידה. אין נכון או לא נכון טוב או לא טוב. תקשיבו לעצמכם ולליבכם.