הגורמים לדלקת לבלב בכלבים - חלק א

המאמר נכתב במקור על ידי ד"ר קונור בריידי.

דלקת הלבלב בכלבים  - הסיבה.

למה כל כך הרבה כלבים סובלים מדלקת בלבלב?  התשובה היא תזונה… דלקת חריפה של הלבלב מתרחשת כשאנזימי עיכול זולגים החוצה אל הרקמה שמסביב. זה כואב מאוד כשהגוף מתחיל ל"עכל" את עצמו. דלקת הלבלב בקרב כלבים וחתולים היא תופעה שכיחה למדי ונקשרת כמעט בוודאות להאכלה במזון יבש. בהמשך, אני אומר לכם את כל מה שאני יודע על הגורמים למחלה ואפשרויות טיפול. בתור תזונאי כלבים, אני רואה למרבה הצער הרבה כלבים שסובלים מהדלקת הזו שהיא ברת מניעה.

סוגים ותסמינים של דלקת לבלב בכלבים

דלקת חריפה

דלקת הלבלב בכלבים יכולה להיות חריפה (נדיר) או כרונית (יותר סביר). דלקת לבלב חריפה היא מחלה כואבת משתקת, ומתבטאת בתפקוד לא תקין של הלבלב הגורם לשחרור אנזימי עיכול לתוך הלבלב, האיברים והרקמות מסביב. הם מתחילים לעכל את הרקמות של הלבלב עצמו ועשויים אפילו לדלוף לתוך הבטן. הגוף בעצם מתחיל לעכל את עצמו. ללא התערבות מהירה וטיפול אגרסיבי בשלב זה, לא סביר שהכלב שלכם ישרוד. 

לכן, אל תנסו להתמודד עם דלקת לבלב חריפה חמורה בבית. גם אם הכלב יקבל תרופות, אפשר לעשות ניקוי רעלים כשמגיעים הביתה ואז להמשיך בריפוי בעזרת תרופות טבעיות (בצמוד לוטרינר הוליסטי). 

סימפטומים כוללים כאבי בטן חזקים, חום, אובדן תיאבון, התייבשות, שִׁלשׁוּל,צואה דמית, הקאה, עייפות או חוסר שקט.

דלקת כרונית

לדלקת לבלב כרונית לוקח זמן להתפתח. לכן, לכלבים בני שנתיים ומעלה יש סיכוי גבוה יותר לחלות בה. היא מאופיינת בחוסר יכולת להפריש אנזימי עיכול. התסמינים לא מופיעים עד ש-85-90% מהלבלב מושבת (Ettinger et al. 1995) פחות אנזימים פירושו שפחות שומן וחלבון מתעכלים. חומצות שומן בלתי מעוכלות אלו במעיים גורמות לשלשול שהוא צהוב-אפור ושמנוני באופיו, האופייני למחלה זו. הסימפטומים אינם אלימים כמו בדלקת לבלב חריפה וקשורים לבעיות עיכול, כולל ירידה במשקל, פרווה מחוספסת, גזים, תיאבון מוגבר, קופרופגיה (אכילת צואה כתוצאה ממחסור ברכיבים תזונתיים בשילוב עם הצואה המזינה יותר) ושלשולים. בתמונה למטה מוצג לבלב טוב לצד לבלב חולה.

שכיחות של דלקת לבלב בכלבים וחתולים

במחקר שבו השתתפו 73 כלבים שהובאו לנתיחה שלאחר המוות, 64% מהם אובחנו עם לבלב שהעיד על דלקת כרונית.(Newman and Woosley 2004) אותו הדבר נראה בחתולים. בבדיקה של 115 חתולים בריאים וחולים, נמצאה דלקת לבלב ב-67% מהמקרים, כולל ב- 45% מהחתולים הבריאים לכאורה. כלבים וחתולים סובלים מדלקת לבלב פי 25-50 !!! מבני אדם .(מתבסס על שיעורי דלקת הלבלב של כלבים ב- Panagiotis et al. 2008 ). מצב זה אינו טבעי באותה מידה שהוא מביש, בהתחשב עד כמה הנושא כואב לבעל החיים.

הגורם הסביר לדלקת הלבלב בכלבים

ישנן כמה השערות לסיבות מדוע כלבים לוקים בדלקת הזו. אבל יש סיבה ודאית אחת והיא גנטיקה, כאשר בסיכון נמצאים רועה גרמני, כלבי קולי ראף, יורקשייר וטרייר משי, תחש, פודל מיניאטורי וגם קוקר ספנייל. עם זאת, מכיוון שהגנטיקה אינה מסבירה את הכמות הגדולה להחריד של חתולי מחמד הסובלים מדלקת בלבלב, שבה השפעת הכלאה תוך גזעית היא פחות בעייתית, יש לבדוק סיבות אחרות. 

זיהומים שונים עלולים גם הם לגרום לבעיות בלבלב וכתוצאה מכך להתקף של דלקת לבלב חריפה. אבל מעי חולה כרוני יכול גם לגרום לבעיות, כאשר מעי דולף יכול לגרום לא רק דלקת אלא גם זיהומים בלבלב. אם הכלב שלכם סובל ממחלת מעיים כרונית, אני ממליץ לכם בחום לקרוא את המאמר הפופולרי ביותר באתר שלי "אלרגיות בכלבים". טיפול נכון במעי דולף יקטין את הסיכוי לדלקת בלבלב ולצורך בתרופות חזקות בעתיד.

סיבה פחות ידועה לדלקת הלבלב היא פגיעה באמצע הגב (שם נפגשות חוליות החזה והמותניים). זוהי נקודה  המספקת אנרגיה גם לקיבה וגם ללבלב.

למרות שלא הוכח, יש חשד שגם חיסון יתר משחק תפקיד. אם הכלב שלכם סבל מהתקף של דלקת לבלב, תבדקו מתי היה החיסון האחרון שלו. מתישהו בחודש האחרון? 

אבל כל הגורמים הנ"ל מתגמדים לנוכח הגורם השכיח ביותר לדלקת הלבלב בכלבים והוא מזון. כמו בבני אדם, לדלקת הלבלב יש גורם תזונתי משמעותי. מכיוון ש-8/10 מהכלבים שלנו ניזונים ממזון לגמרי לא טבעי על בסיס דגנים, זה בהחלט הופך אותו לחשוד העיקרי.

מדוע מזון יבש עתיר פחמימות גורם לרוב דלקות הלבלב אצל חיות מחמד...

מה שלעולם לא תשמעו מוטרינר קונבנציונלי הוא שמזון יבש ומעובד עתיר פחמימות גורם למגפת הלבלב אצל חיות המחמד שלנו. הם לא לומדים את זה בקולג', אלא רק איך לדכא את התסמינים של המחלה כשהם מופיעים. אני לא מתכוון להיות לא הוגן, אבל העובדה שהם מאשימים את השומן בגרימת דלקת לבלב (ואז ממליצים על תזונה דלת שומן אך עתירת פחמימות) היא כל ההוכחה שאנחנו צריכים לכך שהוטרינרים שלנו מפספסים באופן מסוכן את התמונה הגדולה.

כדי להסביר מדוע פחמימות הן החשודות העיקריות בדלקת הלבלב אצל כלבים וחתולים, תחילה עליכם להבין מדוע מצטבר שומן בדם. היפרליפידמיה (עודף שומן בדם) הוא אחד הגורמים הידועים לדלקת לבלב חריפה או התקפים חוזרים של דלקת לבלב חריפה בבני אדם. הוא מהווה כ-7% מהמקרים, מה שהופך אותו לגורם השכיח ביותר למחלה אחרי אבני מרה ואלכוהול. נוכחות של עודף שומן בדם היא הדרך שבה הוטרינר מאבחן בדרך כלל את המצב של הכלב. לבלב בצרות אינו מעכל טוב שומן. לפיכך, אחת הדרכים לזהות את הסימנים האפשריים לדלקת הלבלב היא פשוט למדוד את כמות הטריגליצרידים (שומן) בדם. דרך נוספת היא לבדוק ליפאז, האנזים המופרש מהלבלב לעיכול שומן. מניחים שלבלב לחוץ מייצר הרבה יותר ממנו, משהו שבדיקת דם פשוטה בכלב בצום תגלה. לבסוף, כפי שיעידו רוב בעלי הכלבים על דלקת לבלב, הסימן החיצוני הברור ביותר (מלבד כאב, שכן הוא באמת כואב) הוא צואה רכה שמנונית משומן לא מעוכל. 

הוטרינרים שלנו כל כך מודאגים בנוגע לשומן, שכאשר דנים בגורם אפשרי לבעיה, השורה "זה יכול להיות משהו פשוט כמו השומן מהסטייק שלך" נשלפת כתירוץ לעתים קרובות. בדיוק כמו שחשבנו שאכילת שומן גורמת להשמנה (אשר מובילה לתזונות דלות שומן ורמות סוכר גבוהות, ומעלות מאוד את מגפת ההשמנה). זה נשמע הגיוני לחלוטין. אם יש יותר מדי שומן בדם, אז בוודאי אכלת יותר מדי ממנו. רק שהאמירה הזו לא רק שאינה נתמכת לחלוטין על ידי הספרות, אלא, כפי שלמדנו מאז ממגפת ההשמנה, סביר מאוד שהיא שקרית לחלוטין. כמובן, כלבים צריכים להיות מסוגלים לאכול גוש גדול של בשר שומני מדי פעם, זה מה שהם נועדו לעשות. כפי שתלמדן להלן, הם מיומנים יותר בשימוש בשומן מאיתנו. מחקרים מראים שכלבים שניזונו מבשר נא ועצם (תזונה דלת פחמימות), הראו שומן מופחת בדם מאשר כלבים שניזונו בתזונה יבשה מבוססת דגנים. ד"ר מארק רוברטס הוא סמכות מובילה בתפקיד השומן התזונתי בכלבים, במיוחד ביחס לכלבי ספורט. עבודתו האחרונה פוסלת את התפקיד המיתולוגי של השומן התזונתי בדלקת הלבלב אצל כלבים. (לסרטון בו הוא מציג את המחקר שלו, כנסו https://www.facebook.com/watch/?v=550498855487091

הם גילו שהלבלב של הכלבים שלהם לא עובד קשה יותר עם מתן תזונות עתירות שומן בשום מדד שעומד לרשותם. עשרים כלבים ניזונו בתזונה רגילה ולאחר מכן הוזנו לחילופין בתזונות עתירות פחמימות או שומן. לאחר מכן נמדדו ערכי השומן בדם, ליפאז ואיכות צואה. רוברטס גילה שהטריגליצרידים בדם לא היו גבוהים יותר בתזונות עתירות שומן, כפי שצפוי ברפואה הוטרינרית הקונבנציונלית, אלא למעשה נמוכים מאלה שבתזונות עתירות פחמימות. רמות הליפאז שהלבלב ייצר היו זהות בכלבים שניזונו ממזון עתיר שומן ואלה שניזונו באוכל עתיר בפחמימות. אפילו איכות הצואה טובה יותר בכלבים המוזנים באוכל עתיר שומן. לפיכך, על פי כל המדדים, הגדלת השומן התזונתי לא הצליחה לגרום לפרמטרים הקשורים לדלקת הלבלב אצל כלבים, כפי שהרפואה הווטרינרית הקונבנציונלית אומרת שהיא עושה.

בקיצור, אם רמות גבוהות של שומן בדם הן גורם מקובל לדלקת בלבלב ואנחנו יודעים שתזונות עתירות פחמימות מעלות את השומן בדם, אולי צריכים לתת לכלבים פחות פחמימות....

המצב חמור אצל כלבים שניזונים מאוכל יבש וסובלים מדלקת לבלב כתוצאה מהארוחות עתירות הפחמימות שלהם. ברגע שהיא מתחילה, דלקת הלבלב תגרום למחסור בוויטמין E שתפקידו העיקרי הוא נוגד חמצון, וניקוי שומנים עודפים במערכת. כשהאיבר הכושל נאבק לפרק שומן בתזונה, נדרש יותר ויטמין E כדי לנקות את עודפי השומן. אבל ויטמין E ידוע לשמצה כלא יציב. ובמזון יבש לחיות מחמד, הוכח שהוא קטן ב- 30% לאחר אחסון של שישה חודשים בלבד. לפיכך, הוא צפוי להיות חסר ברוב המזונות היבשים. וכיוון שזה מה שכלבים שניזונים ממזונות יבשים מקבלים, כך מתחיל לו מעגל הקסמים. 

כאשר שומן מצטבר בדמם של כלבים הצורכים תזונות עתירות פחמימות, הגוף זועק לעוד ליפאז כדי להוציא את השומן מהדם והלבלב נענה. מדדו את הכלב לליפאז בשלב זה והערכים יהיו גבוהים באופן מדאיג. אז מה ממליצים וטרינרים רגילים עכשיו? תזונות דלות שומן (ולכן גבוהות יותר בפחמימות). בדיוק בנקודת השבירה הזו, עוד עומס שומן עלול לדחוף את המערכת מעבר לצוק. בתרחיש מושלם של הקש ששובר את גב הגמל, זו לא חתיכת הקש האחרונה אלא המטען הכבד שכבר קיים. כמובן, הלבלב של הטורף היה אמור לסבול את מעט השומן הזה, שכן כלבים אוכלי בשר טובים יותר לעיכול של שומן מאיתנו (מאוחר יותר). למרבה הצער, ברגע השפל הזה וטרינרים מודרניים נוטים להאשים את הבעלים בחוסר שיקול דעת תזונתי, כאשר היה סביר הרבה יותר שהעצות התזונתיות הגרועות של הוטרינרים עצמם הניחו את הכלב על השולחן מלכתחילה."

בסירטון הזה מסביר וטרינר נוסף, ד"ר מארק, מדוע אין ביסוס מדעי להנחת הוטרינרים ששומן גורם לדלקת בלבלב.

תירגום המקור - כל הזכויות שמורות לדיר דוג לייף.