האם הכלב שלכם נמצא בסיכון להיפוך קיבה? עיכוב במתן טיפול עלול להיות קטלני

האם אתם בעלים לכלב מגזע גדול או ענק? בדקו אם הכלב שלכם כלול ברשימה של גזעים (קיראו הלאה) שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנפיחות (bloat) והיפוך קיבה (GDV), מצב חירום מסכן חיים בכלבים. פוסט מדאיג זה חושף גורמים שיכולים להעמיד את הכלב שלכם בסיכון גבוה עוד יותר.

המצב המכונה bloat אצל כלבים הוא בדיוק מה שזה נשמע, ומתרחש גם בבני אדם, כלומר, הקיבה מתרחבת מעבר (לעיתים קרובות הרבה מעבר) לגודלה הרגיל בגלל גזים כלואים, אוויר, ובמקרים מסוימים, נוזלים. אצל אנשים, תחושת הנפיחות היא בדרך כלל תוצאה של אכילת יתר ואין מה לדאוג, אבל אצל כלבים, בטן נפוחה יכולה להפוך במהירות למצב מסכן חיים.

אם לכלב שלכם יש נפיחות פשוטה (simple bloat), הנקראת גם קיבה מורחבת, הקיבה מתנפחת מגזים ואוויר אך נשארת במקומה. מצב זה יכול לגרום לכאב כי הנפיחות מפעילה לחץ על כלי הדם בבטן. עם זאת, בתרחיש הגרוע ביותר, המצב מתקדם למצב של היפוך קיבה (GDV). מסיבות לא ידועות לחלוטין, לקיבה הנפוחה יש נטייה להתהפך סביב ציר הושט ובכך לחסום את זרימת הדם אליה וכן את פתחי יציאת הגזים, האויר, הנוזלים והמזון ממנה. מצב זה, לא זאת בלבד שגורם לכאבים חזקים ביותר, הוא גם מסכן חיים.

"תחשבו על בלון ארוך שליצן מקפל לשניים כדי ליצור דמות של חיה", כותב הוטרינר ד"ר שיי קוק. "הבטן המוגדלת לוחצת על כלי הדם העיקריים המובילים דם חזרה ללב, עוצרת את זרימת הדם הרגילה ומביאה את הכלב למצב של הלם". והוא מוסיף, "מה שהופך את המצב לגרוע יותר, היא רקמת הבטן של הכלב שממש גוססת כי היא נמתחת בחוזקה ודם לא יכול לזרום דרכה. התסמונת הזו גורמת לכאבים עזים, וגורמת לקצב הלב לעלות כה גבוה עד כדי אי ספיקת לב". 

כל זה יכול לקרות תוך 20 דקות בלבד. לכן כל כך חשוב לפעול מהר. כי GDV הוא קטלני. כלב בעל קיבה נפוחה והפוכה (GDV) ימות בסבל בתוך מספר שעות אלא אם יינקטו צעדים דרסטיים לטיפול במצב.

תסמינים של נפיחות (bloat) והיפוך קיבה (GDV) 

קל לפספס רבים מהסימנים המוקדמים של GDV. הכלבה שלכם יכולה להיות בחרדה. היא יכולה לעמוד ולהתמתח, או לנשוך או לשמור על הבטן שלה. גם התנשפות והזלת ריר הן תופעות  נפוצות. אם לכלבה שלכם יש נפיחות פשוטה, היא אמורה להיות מסוגלת להקל על הלחץ על ידי גיהוק. אבל אם הנפיחות גרמה להיפוך, היא לא תוכל להוציא את הגז והאוויר מכיוון שגם הכניסה וגם היציאה לקיבה חסומות. הסימנים שהנפיחות של הכלב שלכם התקדמה ל-GDV כוללים:

• בטן נפוחה בצורה ניכרת מלאה באוויר
• גיהוקים/התנשפויות/או הקאות לא פרודוקטיביות
• כאבי בטן ניכרים המפריעים לתנועה. היא נעשית נוקשה
• אי שקט
• קריסה ואיבוד הכרה

כלבים עם GDV מתדרדרים מהר מאוד. הנשימה הופכת לרדודה ומהירה והחניכיים מאבדות את צבען הורוד. בוידאו שלפניכם תוכלו לצפות ברועה גרמני שפיתח GDV.

גורמי סיכון להיפוך קיבה

GDV מתרחש לרוב בכלבים מבוגרים, גדולים וענקיים בעלי חזה עמוק* (Deep Chest) בניגוד לחזה חבית** (Barrel Chest). ייתכן שבחלקה זו גם תכונה תורשתית, שכן לכלבי GDV רבים יש קרובי משפחה שגם שגם הם סבלו מהתופעה. עם זאת, למרות שגנטיקה עשויה לשחק תפקיד, נפיחות יכולה לקרות לכל לכלב. גזעים בסיכון הגבוה ביותר כוללים:

Great Dane, Doberman Pinscher,  Irish Setter, Newfoundland, Basset Hound, Weimaraner, German Shorthaired Pointer, Standard Poodle, Saint Bernard, Old English Sheepdog, Gordon Setter, German Shepherd, Akita

*כלבים בעלי חזה בצורת אליפסה הנראית גבוהה וצרה יותר מאשר רחבה. אזור החזה שלהם נופל נמוך או נמוך יותר מהמרפקים על רגליהם הקדמיות.
** כלבים בעלי חזה עגול מאוד המקבל מראה של חבית. לכלבים אלה יש כלוב צלעות עמוק וחזה 'כבד'.

מחקר אפידמיולוגי משנת 2017 שנערך על ידי צוות של חוקרים וטרינריים בבריטניה ואוסטרליה בחן את הרישומים של למעלה מ-77,000 כלבים שהובאו למרפאות חירום וטרינריות בבריטניה במשך תקופה של 18 חודשים. מתוכם, ל-492 כלבים היה GDV. 

המחקר גילה שלגזעים מעורבים יש סיכוי נמוך בהרבה לפתח נפיחות מאשר לכלבים גזעיים, והגזעים בסיכון הגבוה ביותר היו הדני הגדול, אקיטה, דוג דה בורדו, סתר אירי ווימרנר. לכלבים גזעיים היה סיכוי גבוה פי 5 לפתח GDV מאשר גזעים מעורבים.

בנוסף, נמצא קשר בין עודף משקל להתפתחות של GDV. לכלבים ששקלו מעל 40 קילו היה כמעט פי 150 סיכוי לפתח נפיחות מאשר לכלבים מתחת ל-10 קילו. הסיכויים גדלו גם ככל שהכלבים התבגרו. מחקרים אחרים מצביעים על כך שכמות גדולה מדי של מזון מגדילה את הסיכון של הכלב, וכך גם אכילה מהירה. נראה שכלבים שזוללים את הארוחות שלהם ובולעים אוויר תוך כדי כך נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-GDV. 

הרגלי תזונה נוספים הנחשבים לגורמי סיכון כוללים אכילת כמויות גדולות בכל ארוחה, אכילת ארוחה אחת בלבד ביום, פעילות גופנית זמן קצר לאחר הארוחה, ושתיית כמויות גדולות של מים מיד לאחר האכילה. מצבים מלחיצים לאחר הארוחה, כמו גם פחד או תוקפנות בדרך כלל עשויים גם לשחק תפקיד.

כלבים שניזונים בעיקר מאוכל יבש נמצאים בסיכון מוגבר משמעותית ל-GDV, וכך גם כלבים הבולעים גופים זרים בלתי ניתנים לעיכול או איטיים לעיכול, בדרך כלל כתוצאה מאכילה חסרת הבחנה. במהלך 25 שנות העיסוק הוטרינרי של ד"ר בייקר, היא מעולם לא נתקלה בכלב שפיתח נפיחות בזמן שאכל מזון גולמי שלם מבחינה תזונתית, מה שמעיד שיש מרכיב תזונתי מעורב, בנוסף לגנטיקה וגורמים סביבתיים אחרים. 

גורמי סיכון נוספים החשודים כוללים ריכוז גסטרין מוגבר (גסטרין הוא הורמון השולט בשחרור חומצה בקיבה); ירידה בתנועתיות הקיבה ועיכוב בריקון הקיבה (כלומר, מזון נשאר בקיבה זמן רב מהרגיל); והסרת הטחול. 

מניסיונה של ד"ר בייקר, היעדר ייצור נאות של חומצה הידרוכלורית מהווה בעיה משמעותית בקרב חיות מחמד שניזונו בתזונה מבוססת פחמימות, אולטרה-מעובדות, הגורמות לרפלוקס גסטרו-וושטי (GERD) ושלל תסמינים אחרים של מערכת העיכול. ללא ייצור נאות של חומצות קיבה, המזון נשאר בקיבה זמן רב מדי, מה שמעלה את הסבירות להיווצרות גזים ונפיחות.

מדוע GDV יכול להיות קטלני

GDV יכול להפוך במהירות לבעיה מערכתית רצינית מכיוון שהנפיחות הבטנית של הכלב מפעילה לחץ על כלי הדם, ומפריעה לתפקודם. לחץ על הסרעפת מקשה על הנשימה, וכאשר הקיבה מתהפכת, זרימת הדם נחלשת עוד יותר. רעלים משתחררים לזרם הדם, וזרימת הדם חזרה ללב נפגעת.

מצב זה יכול להכניס את הכלב למצב של הלם תוך 20 דקות עד שעה לאחר התפתחות ה-GDV.  מכיוון שיש סיכוי טוב שלא תוכלו לדעת אם הכלבה שלכם סובלת מנפיחות פשוטה או GDV, עליכם להביא אותה מיד לווטרינר או לבית החולים הוטרינרי הקרוב ביותר. ישנן תרופות הומאופתיות שאתם יכולים לתת לכלב בדרך לוטרינר כדי לנסות למתן את ההתדרדרות המהירה.

תרופות הומאופתיות לעזרה ראשונה

תנו אחת מהתרופות ההומיאופתיות (בהתאם לתסמינים הספציפיים של הכלב שלכם). 

Belladonna – הרמדי הזו מתאימה במקרים של התפרצות פתאומית של נפיחות המלווים בתסמינים עזים וחמורים. כלבים הזקוקים לתרופה זו הם בדרך כלל נסערים, חסרי מנוחה והאישונים שלהם מורחבים. הפה והראש עשויים להיות חמים. 

Carbo Veg כלבים שלהם מתאימה  Carbo Veg  הם כלבים חלשים עם בטן נפוחה. בדרך כלל תראו התכווצויות, גיהוקים וחוסר תיאבון. אחד התסמינים הקלאסיים הם נשימה קרה ו/או לוע קר (פה-לוע). אם מסתכלים על החניכיים או בחלק הפנימי של האוזניים, העור נראה כחול או בגוון כחול חיוור. הכלבים יעדיפו להיות בחוץ בקור, מה שנראה מנוגד כאשר הגוף שלהם קר. הם אוהבים וצריכים אוויר. 

Aconite  משתמשים ב-Aconite כאשר התסמינים מלווים בפחד וחרדה פתאומיים. במצב של נפיחות, המעיים בדרך כלל משותקים, וזה מה שגורם להקאות הקשות, הבטן נראית ומרגישה כמו תוף - קשה וגדולה. לעיתים קרובות נראה שיהוקים וגיהוקים שאינם מקלים על הגזים. 

NUX VOMICA כלבים עם בחילה שמנסים להקיא ולא מצליחים. לכלבים האלה קר, יש להם כפות רגליים קרות והם עצבנים. הם ירגישו יותר טוב עם משקאות חמים, תנומות וכשהם מתמתחים הרבה.

מינון: שימו 2-3 גלובלים בלחי הפנימית של הכלב כל 15 דקות.

חשוב להבין: ייתכן שלא יהיה מספיק זמן לתרופה להקל על לחץ הגז לפני שהמצב יהפוך לסכנת חיים. לדוגמה, אתם חוזרים הביתה, מוצאים את הכלב עם בטן נפוחה, שוכב בהלם על הרצפה - זה לא הזמן לחכות שהתרופה תתחיל לפעול. תנו את הרמדי לכלב, קחו אותו לוטרינר. אם הגעתם לוטרינר והכלב שלכם יצא מכלל סכנה - מצוין. ללא טיפול וטרינרי מיידי, הקיבה של הכלב שלך תקרע בסופו של דבר ותגרום לזיהום קטלני בבטן. הגורם החשוב ביותר בהצלת חולי GDV הוא הזמן שעובר בין הצגת התסמינים לניתוח. אני לא יכולה להדגיש מספיק חזק את החשיבות של קבלת טיפול וטרינרי מיידי לכלב שלכם אם אתם חושדים בנפיחות או GDV.

אבחון וטיפול ב-GDV 

GDV מאובחן באמצעות צילומי רנטגן. הכלב ייוצב תחילה עם אינפוזיה (IV) וחמצן, ויעשה ניסיון להעביר את הגזים והנוזלים שהצטברו אל מחוץ לקיבה. ברגע שהכלב יתייצב, הוא יעבור הרדמה וניתוח כדי לשחרר את היפוך הקיבה ולהדביק אותה לחלק הפנימי של דופן הבטן בהליך הנקרא גסטרופקסיה. 

יש לבצע את הגסטרופקסיה בהקדם האפשרי, מכיוון ש-GDV חוזרים בשיעור של כמעט 100% בכלבים שאינם עוברים את הניתוח. שיעור ההישנות לאחר גסטרופקסיה הוא פחות מ-5%, ולמרות שהקיבה עדיין יכולה להתרחב (נפיחות), אין סיכוי שהיא תתהפך. לפי המחקר הבריטי, מבין כלבי ה-GDV שהגיעו למרפאה בחיים, כמחצית מבעליהם בחרו בניתוח לפיתרון הבעיה. מבין הכלבים שעברו ניתוח, 79% שרדו עד לשחרור. 

במהלך הניתוח תיבדק הקיבה לאיתור אזורים פגועים שייתכן שיידרשו להסירם כתוצאה מזרימת דם לקויה. לפעמים גם הטחול ניזוק ויש להסירו אם הנזק משמעותי. תרופות אנטי-מיקרוביאליות ניתנות בדרך כלל כדי לטפל בחיידקים שדולפים לזרם הדם מהמעי הפגוע. יכולות להיות גם הפרעות ב-pH בדם ובאלקטרוליטים שיש לטפל בהן. בנוסף, אם קצב הלב אינו סדיר, יש לטפל בכך בקפידה, וייתכן שיהיה צורך גם במעקב אחר הכליות. 

הכלב לא יוכל לעסוק בפעילות גופנית בשבועיים הראשונים שלאחר הניתוח, ויש להאכילו במזון רך ומבושל ובארוחות קטנות יחד עם כמויות קטנות ותכופות של מים. דיקור סיני עשוי להועיל בניהול כאב ותמיכה בהחזרת התכווצויות תקינות של הקיבה והמעי. טיפול בלייזר עשוי להיות מועיל כדי להאיץ את הריפוי ולהפחית את הכאב סביב אתר החתך.

ד"ר בייקר ממליצה גם על תוסף פרוביוטיקה איכותי לאכלוס מחדש של מערכת העיכול בחיידקים ידידותיים, וכן בתוספי תזונה וצמחי מרפא המתאימים לתמיכה באיברים אחרים כמו הכליות. כמו כן חשוב לעבור לתזונה דלת פחמימות, בעיבוד מינימלי.

כיצד לעזור למנוע GDV ? 

אם הכלב שלכם נמצא בסיכון גבוה ל-GDV: 

• תנו לכלב מזון טרי ומאוזן מבחינת ערכים תזונתים, המבוסס על בשר, ללא דגנים או פחמימות אחרות שגבוהות מבחינה גליקמית וניתנות לתסיסה (חסל תירס, חיטה, אורז וקמחים וארוחות עמילניות אחרות). אם אתם מאכילים אוכל יבש, הוסיפו אוכל רטוב משימורים. זה מקטין את הסיכון.
• האכילו מספר ארוחות קטנות יותר ביום לעומת ארוחה אחת גדולה, במיוחד אם הכלב הוא בולע את הארוחה (אתם עדיין יכולים לתרגל צום לסירוגין עם הכלב שלכם אם אתם מציעים את שתי הארוחות בהפרש של 6-8 שעות).
• הפחיתו את כמות האוויר שהכלב בולע בזמן הארוחה על ידי האטת המהירות שבה הוא אוכל. שימו את האוכל בקערת הזנה מיוחדת המאטה את קצב האכילה, או שימו אותו בתבנית מאפינס או מחצלת ליקוק. בכל אופן, לא לשים את הקערה במקום גבוה. שתהיה בגובה הרצפה.
• ודאו שהמזון "נקי" (לא מכיל חומרים משמרים, צבעים, מרכיבים מהונדסים גנטית (GM) או חומצת לימון), ותמיד הוסיפו אנזימי עיכול משלימים כדי לסייע בעיכול והטמעה של המזון.
• לא לתת לכלב לרוץ או להוציא אנרגיה עד שעה אחרי האוכל, ואל תאפשרו לו לשתות כמויות גדולות של מים במהלך הזמן הזה. לעולם אל תגבילו מים לפני הארוחות.
• היזהרו מאוד שלא לאפשר לכלב ללעוס עצמות, צעצועים או חפצים זרים אחרים שקשה או בלתי אפשרי לעכל או לעודד בליעת אוויר או בליעה מוגזמת.
• צמצמו את מצבי הלחץ בקרב הכלבים שלכם. ודאו שהם מוציאים מספיק אנרגיה (אם כי לא מיד לאחר הארוחות, כפי שנאמר). רוב הכלבים מגזעים גדולים זקוקים להרבה פעילות גופנית יומיומית כדי לשמור על טונוס שרירים וטווחי תנועה, להפחית את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ), ולהפיג את השעמום.
• הגבילו את כמות הכימיקלים שהכלבים נחשפים אליהם דרך הפה, באופן מקומי ובסביבה.

יש וטרינרים שממליצים על גסטרופקסיה כאמצעי מניעה בכלבים בסיכון גבוה שעדיין לא חוו אפיזודה של נפיחות. ההליך מבוצע בדרך כלל במהלך עיקור/סירוס, אך ניתן לבצע אותו גם במועד מוקדם או מאוחר יותר באמצעות פרוצדורה לפרוסקופית. מציאת מנתח מוסמך חשובה. 

ההמלצה הראשונה של ד"ר בייקר תהיה לנסות למנוע את הסבירות ל-GDV על ידי מעבר לדיאטה המבוססת על מזון טרי המתאימה לכלב (דלת פחמימות) ובחירה באורח חיים המפחית את הסיכונים. עם זאת, אם הכלב שלכם שייך לגזע הנוטה למצב ויש לו קרוב משפחה (הורה, אח, צאצא) שהיה לו GDV, גסטרופקסיה עשויה להוות שכבת הגנה נוספת שכדאי לבדוק.

לסיכום - הדבר הכי חשוב שצריך לזכור הוא שבמצבים של היפוך קיבה הזמן הוא קריטי. יש לזהות את הסימנים ולקחת מייד לוטרינר גם אם לא בטוחים שמדובר בGDV.

מקורות: Karen Becker DVM

Dogs Naturally