האם תוצאות בדיקות הדם של הכלב שלכם מבלבלות אתכם? האם בכלל צריך לערוך בדיקות דם שיגרתיות? ואם כן מתי ואלו בדיקות בדיוק? אחרי הכל, בדיקות דם כרוכות בעלויות גבוהות, ואולי תעדיפו להוציא את כספכם על דברים אחרים. מצד שני, אתם יכולים לבזבז הרבה אנרגיה בדאגה שאולי אתם מפספסים משהו חשוב. משהו שיכול להשפיע על בריאות הכלב שלכם.
אחרי הכל, רק בגלל שהכלב נראה בריא ואוכל טוב, אין זה אומר שהכל תקין. האמת היא שכמעט כל הבעיות המטבוליות והבעיות בתיפקוד איברים מתחילות בשינויים ביוכימיים שניתן לקלוט בבדיקות דם שבועות עד שנים לפני הופעת התסמינים.
כמעט ואין חילוקי דיעות בקרב הוטרינרים בנוגע לנחיצות של בדיקות דם. הדעות שונות לגבי התדירות. יש וטרינרים שממליצים לערוך בדיקות דם מידי שנה. אני יותר התחברתי לגישה של ד"ר קיד.
הוטרינר ההוליסטי רנדי קיד DVM PhD הוא בעל דוקטורט בפתולוגיה קלינית, אז הוא יודע על מה הוא מדבר כשזה מגיע לבדיקות דם. אני הולכת לחלוק עמכם את המלצותיו לבדיקות שאולי תזדקקו להן בשלבים שונים של חיי הכלב שלכם. אבל ראשית, בואו נסתכל על הדברים שעליכם לקחת בחשבון לפני ביצוע בדיקת דם לכלב.
חשוב לדעת איזה מידע אתם רוצים לקבל מבדיקת הדם. אז הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני הפנייה לוטרינר.
כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור הכלבים שלנו. אבל האם אתם רוצים אבחנה חד משמעית או שאתם מוכנים לחיות עם קצת אי בהירות? האם אתם משתמשים בתזונה ותוספי תזונה מניעתיים על מנת לשמור על בריאות הכלב? או שאתם מחכים עד שמשהו ישתבש כדי לנקוט בפעולה?
האם יש משהו שאתם חוששים שיקרה לכלב שלכם שבדיקת דם יכולה להרגיע אתכם או לאשר עבורכם? אגב, זו שאלה שעולה הרבה כשעומדים לפני החלטה האם לחסן או לבצע בדיקת נוגדנים. האם אתם חוששים שהחיסון יפגע בכלבכם? או שאתם חוששים יותר שהכלב שלכם יחלה במחלה כמו פרבו או כלבלבת? האם הגזע של הכלב שלכם נוטה לבעיות בריאותיות ספציפיות?
האם אתם מתכוונים לשנות משהו על סמך תוצאות הבדיקה? האם אתם שוקלים לעשות שינוי בתזונה או בטיפול הכללי של הכלב? אם אתם חושדים שלכלב יש בעיה בריאותית, ובדיקות מעבדה מאשרות זאת, מה אתם הולכים לעשות אחרת? אם אינכם מוכנים לבצע שינויים כלשהם על סמך התוצאות, אין סיבה לבדוק.
למרבה הצער, כסף הוא תמיד שיקול בקבלת החלטות רפואיות, בין אם אתם בוחרים בסריקה, אבחון, או אפשרויות טיפול אחרות. אם תקציבכם מוגבל, שוחחו עם הוטרינר שלכם לגבי הבדיקות שהכי נחוצות לכלב כעת.
תוצאות כימיה בדם יכולות להוות כלי אבחון רב ערך. אבל יש כמה מגבלות שצריך לקחת בחשבון. רוב בדיקות הכימיה בדם מעריכות את התפקוד של איבר או סוג תא. הן בדרך כלל לא מציינות את הסיבה המדויקת לממצא חריג, ולעתים רחוקות הן מצביעות על גורם ספציפי למצב או למחלה של הכלב.
לדעתו של ד"ר קיד, המפתח לכל בדיקה הוא "האם זו האמת, כל האמת ותו לא מלבד האמת?" וזה מוטל בספק. לא כל הבדיקות מדויקות או אמינות. אז אם לבדיקה יש רק 50-50 מהימנות, זה לא ממש מועיל. קחו בחשבון גם שתוצאות הבדיקה הן תמונת מצב מהירה של מה שקורה ברגע שהבדיקה נעשית. בדיקת דם היא כמו גל שהמצלמה תופסת ברגע מסויים. כלומר, היא משקפת את המצב נכון לנקודה ספציפית בזמן. פעמים רבות תוצאות הבדיקה אינן מספקות תשובה בשחור-לבן. זה כמו סימפוניה... אם יש צליל צורם, הוא רק חלק מהסימפוניה. באותו אופן, תוצאה חריגה היא רק חלק מהתמונה הגדולה יותר של בריאות הכלב.
לדוגמה, אם תוצאות ה-BUN (Blood Urea Nitrogen) של הכלב גבוהות, זה עשוי להיות סימן למחלת כליות, או שזה רק אומר שהכלב התייבש כשהבדיקה בוצעה כי ה-BUN עולה עם התייבשות. תזונה איכותית עשירה בחלבון גם היא מעלה את רמת ה- BUN. לכן, לכלבים שניזונים מדיאטה המבוססת על בשר נא, יהיה BUN גבוה יותר ברוב המקרים.
באופן אידיאלי תוצאות מעבדה תהוונה סמנים ביולוגיים למחלה, אבל לפעמים הן גם לא נותנות את התשובות הנכונות. ברפואת האדם, אנו יודעים כעת שרמות כולסטרול ובדיקות PSA אינן בהכרח הסמנים הביולוגיים למחלות לב וערמונית כמו שחשבנו. אפילו סמנים ביולוגיים ידועים יכולים לספק תוצאות מטעות. במחקר אחד, לקחו קבוצה של רצים מקצועיים (אנשים שרצו 8 עד 16 ק"מ ביום) וערכו להם בדיקות דם על מנת לגלות סמנים ביולוגיים של מחלות לב. כולם חזרו עם תוצאות מוגברות המצביעות על מחלת לב. אבל התברר שהתוצאות היו גבוהות בגלל קרעים זעירים בשרירי הרגליים שלהם שנבעו מהריצה. זה לא אומר שהם נמצאים בסיכון למחלות לב בכלל! אז שוב, תוצאות בדיקות הדם הן רק חלק מהתמונה הכוללת.
בגדול, בדיקות הדם הרגילות כוללות CBC (ספירת דם) וכימיה בדם.
ספירת דם מלאה היא בדיקת הדם הנפוצה ביותר המבוצעת על חיות מחמד ואנשים. CBC נותן מידע על מצב הידרציה, אנמיה, זיהום, יכולת קרישת הדם ויכולת מערכת החיסון של חיית המחמד שלכם להגיב.
אלו בדיקות שמעריכות את התפקוד של הכלב, מצב האלקטרוליטים, רמות ההורמונים ועוד. הן חשובות מאוד בהערכת הבריאות של כלבים מבוגרים, חיות מחמד שעוברות הרדמה, חיות מחמד עם הקאות ושלשולים, חיות מחמד שסבלו מחשיפה לרעלנים, חיות מחמד המטופלות בתרופות ארוכות טווח וחיות מחמד שנוטלות תרופות אנדוקריניות או כאלו שסובלות ממחלה באיבר פנימי.
הנה ההמלצה של ד"ר קיד לתוכנית אידיאלית לבדיקות דם.
זמן קצר לאחר שהכלב שלכם מגיע לבגרות, מומלץ לערוך בדיקת דם שיגרתית. בדיקת דם אחת של 20סמק תבחן 20 פרמטרים שונים. בדיקה זו תיכנס לתיק הרפואי של הכלב ותשמש מקור להשוואה עם בדיקות דם אחרות שתיעשנה בשלב מאוחר יותר בחייו. היא תעזור לאפיין את המצב הבריאותי של הכלב ולזהות כל שינוי שיחול. במידה ויש חריגות כלשהן בבדיקות הדם של הכלב כשהוא צעיר, יש סיכוי טוב יותר למנוע מהן להחמיר ככל שהוא מזדקן.
סביר להניח שהוטרינר יערוך:
הערה חשובה: גם אם לוטרינר שלכם יש מעבדה משלו, עדיף לשלוח את הדגימות למעבדה וטרינרית. יש לכך שתי סיבות:
כאשר הכלב מתחיל להגיע לגיל העמידה (בערך 7 או 8 שנים עבור רוב הגזעים), שיקלו לערוך:
ודאו שהוטרינר משווה את התוצאות הללו לערכים שהתקבלו בבדיקה הראשונה שנערכה לכלב בצעירותו. הבדיקה שנעשת בגיל 7 אמורה להיות מסוגלת לזהות מגמות שהתפתחו ושניתן לטפל בהן בעזרת תמיכה הוליסטית נוספת. ד"ר קיד אומר שרמת ניטור זו תגרום לו להרגיש מאוד בנוח בקבלת החלטות בנוגע לטיפול בכלב כמעט בכל מקרה חירום.
לפני קבלת החלטות לגבי הליכי חירום גדולים, הוא מציע לערוך את הבדיקות הללו:
יש גם בדיקות שנועדו להעריך את תיפקודם של איברים או מערכות איברים ספציפיות.
בדרך כלל בדיקות הדם הנ"ל נערכות בשילוב עם בדיקה פיזיקלית מלאה, CBC ובדיקת שתן.
ד"ר קיד רואה בבדיקות מעבדה דרך אחת לניטור בריאות הכלב שלכם. על מנת לקבל תמונה כוללת לגבי הבריאות של כל חיה, ד"ר קיד השתמש גם ב:
ככל שהוא צבר יותר ביטחון בהליכים ובפרוטוקולים ההוליסטיים שלו, הוא הסתמך יותר ויותר על שיטות הבדיקה הללו יותר מאשר אלו הקונבנציונליות. לדעת ד"ר קיד, הבדיקה החשובה ביותר שאתם יכולים לעשות היא פשוט להתבונן בכלב שלכם! אחרי הכל, אתם מכירים אותו/אותה הכי טוב.
מקורות:
Karen Becker, DVM
Dogs Naturally