בפעם הראשונה שהאכלתי את לאנה אוכל חי (כשאימצתי אותה בגיל 3 חודשים בערך), לא ישנתי חצי לילה. בבוקר, כששמתי לה את הצלחת והיא התחילה לאכול, ממש הידבקתי את הראש שלי לריצפה ואת עיני לתוך הפה שלה והתפללתי שהכל יעבור בשלום.
מאז עברו שלוש שנים+. היתרונות באוכל חי כל כך גדולים וברורים והם מתבטאים בכל: במשקל, בפרווה (מראה וריח) במצב הפרעושים (אין) ובבריאות הכללית. אין מצב שאני חוזרת לאוכל יבש.
אז אם הגעתם לבלוג שלי ולפוסט הזה, סימן שהחלטתם או שאתם שוקלים לעשות צעד חשוב בלקחת אחריות על בריאות הכלב שלכם. אני בטוחה גם שתרגישו טוב יותר עם העובדה שאתם יודעים מה ניכנס לגוף שלו.
המידע שאני הולכת לחלוק אתכם מגיע מנסיון אישי, למידה וקריאה. זה לא אומר שזו הדרך היחידה להאכלה טבעית. אני גם חברה בקבוצות שדוגלות באוכל חי ורפואה הוליסטית ואנו חולקים ידע באופן שוטף.
תזונה נכונה ובריאה עבור הכלב לפי סדר עדיפויות היא: חי, חי מסחרי קפוא, מבושל, שימורים, מעובד+תוספות (ירק) – מעובד. המאמר הזה עוסק באוכל חי בהכנה עצמית. אני מעדיפה אותה על פני אוכל מסחרי קפוא כי אני יודעת בדיוק איזה בשר אני קונה, מה מקורו, מתי אני מקפיאה אותו ואיך מפשירה. נכון שבהתחלה זה גוזל הרבה זמן אבל מתייעלים עם הזמן. נכון שזה גם יותר יקר מאוכל יבש וגם צריך מקפיא, אבל אישית אני מעדיפה להשקיע את הכסף באוכל עכשו מאשר בתרופות אחר כך.
אבל לפני שאתחיל, ארבע הערות חשובות:
אז הנה כמה כללים שיעזרו לכם להתחיל ברגל ימין:
המזון חייב להכיל קלציום (סידן) ופוספורוס (זרחן) שני מינרלים שעובדים טוב ביחד. המקור: עצמות לא מבושלות שמכילות את שניהם (עצמות מבושלות עלולות להתפצל ולהישבר ולגרום נזק לרקמות המעי). בשר לעומת זאת עשיר בפוספורוס אבל דליל בקלציום. אז דיאטה שהיא מבוססת רק על בשר ללא עצמות תגרום לבעיות במבנה העצם ומערכת העצבים של הכלב. כדי לקבל מספיק משניהם ולשמור על איזון מינרלים בגוף, הארוחה צריכה לכלול 12%-15% עצם. זה אומר שבערך שליש מהארוחה צריכה לכלול בשר עם עצם כגון כנפיים (לא צריך לנקות), גרון עוף, שוק, ירך, גרונות הודו, צלעות בקר, זנב פרה (מצויין לכלבים גדולים בעיקר). ביצים לא מבושלות עם הקליפה גם מכילות יחס טוב בין קלציום לפוספרוס. רק להקפיד שתהיינה ביצי חופש או אורגניות.
בלי איברים פנימים, הכלב יסבול ממחסור בויטמינים. ומה לעשות, כל הוויטמינים נמצאים בחלקים המגעילים.... להאכיל בין 10-30% אם אתם משיגים מגוון (לב, כבד, טחול, ריאה, כליות, מוח, אשכים) . אבל אם אתם מוצאים רק כבד, לתת רק 10%. לא להגזים עם הכבד כי הוא עשיר בויטמין A ועלול לגרום לשילשול. באופן כללי זה נכון לכל האיברים הפנימיים. אני מאכילה לא יותר משלושה סוגים-5% מכל אחד, אבל אפשר בין 5-10%. אם אתם מוצאים מגוון של איברים פנימים כמו שציינתי, הם יכולים להוות שליש מהארוחה. בכל מקרה, תמיד להתחיל עם מעט מכיוון שאיברים פנימים גורמים לצואה להיות רכה עד שהקיבה מתרגלת. אם הכלב לא אוהב את הטעם בהתחלה, ניתן לטגן אותם קודם במשך דקה.
הויטמין היחיד שהוא קצת בעייתי ולא נספג היטב הוא ויטמין E. את זה אפשר לפתור עם ירקות עליים ירוקים כמו קייל, פרוזיליה, ספרולינה.
זו עיקר הארוחה – צריכה להיות בין שליש לחצי מסך הארוחה תלוי כמה איברים פנימים אתם שמים. זה חלק הארוחה העשיר בחלבון הנחוץ לכלב לבנות רקמות עור חזקות והתומך בהורמונים ואינזימים שנחוצים לו להתפתח. בשר טחון רזה כמו כתף, בשר בקר, בשר הודו טחון, חזה הודו, כבש טחון (מעט כי מאד שמן), חזה עוף, ירך עוף ללא עצם.
שומן בריא לכלב. הוא עוזר לתפקוד תקין של מערכת העצבים ומערכת החיסון וקריטי לבריאות העור. אבל – הוא מכיל כפול קלוריות מאשר חלבון ומעט מאד וויטמינים ומינרלים. וזו טעות מספר אחת בהאכלה של מזון חי – יותר מידי שומן. אם הארוחה עתירה בשומן, הכלב לא יקבל מספיק ויטמינים ומינרלים (השומן פשוט מנטרל אותם) ותתחילו לראות בעיות בריאותיות שצצות בהמשך. לכן צריך לקנות בשר רזה. הבשר הרזה בבקר מגיע מהכתף או הצוואר. דוגמאות לבשר דל שומן : בשר הודו או עוף ללא עור, גם דגים זו אופציה טובה. לסיכום הכלב צריך שומן אך לא הרבה.
לפירות וירקות יש יתרונות משלהם. בטבע הזאבים אכלו פירות יער ועשב כנראה מסיבה טובה כי בדרך כלל חיות יודעות, מוצאות ואוכלות מה שהגוף שלהן צריך.
אז מה יש בפירות וירקות שלא נמצא בבשר? פריביוטיקה, כלורופיל, קרטנואידים, ועוד. ירקות מספקים סיבים שהם מקור המזון של החיידקים הטובים במעי. הם גם מספקים ויטמינים ומינרלים שחסרים בבשר.
אני נותנת ירקות מאודים קלות – ביחוד ירקות ירוקים כמו קייל, שעועית, תרד, ברוקלי, פטרוזליה, אם אפשר אורגנים. מומלץ מאד לתת גם נבטים ואפילו עדיף - נבטי ברוקולי, קייל,וכו מכיוון שהם מכילים את הערכים התזונתיים הגבוהים והמשובחים ביותר כולל כמות מכובדת של סיבים.
פירות אני נותנת בנפרד מהחלבונים, בין הארוחות על קיבה ריקה על מנת שיתעכלו מהר יותר. הפירות הכי בריאים לכלבים הם פירות יער ביחוד אוכמניות.
להימנע ממזון המכיל עמילן כמו אפונה, תפוחי אדמה, בטטות ודגנים. אלו גורמים לכלב לייצר אינסולין כל הזמן שגורם לגוף לשמור את האוכל כשומן. בנוסף הם גם יכולים לגרום לסוכרת. חוץ מעודף קלוריות אין בהם שום תועלת. הכלב ימות בלי חלבון או שומן אבל אין לו שום צורך בפחמימות ועמילנים.אז אם הוא לא צריך, למה להאכיל? היתרון העיקרי של אוכל מהחי נובע מזה שהוא דל בפחמימות. זו הסיבה העיקרית מדוע אנשים מבחינים בשיפור ניכר במצב הבריאותי של הכלבים שלהם כשהם עוברים לאוכל חי.
משעמם לאכול אותו אוכל כל הזמן וגם לא בריא. אם הכלב יאכל רק בשר, הוא יסבול מחוסר בויטמינים ומינרלים. תאכילו גם חלקים דוחים כמו אשכים, רגל של עוף, זנב וכדומה וגם ירקות ופירות.
הרבה נמנעים מלעשות את המעבר כי הם חוששים שהם אינם יכולים לדעת אם הארוחה שלמה ומאוזנת. אז קודם כל, אף אחד לא באמת יודע מה זו באמת "ארוחה שלמה ומאוזנת" כך שקשה לטעון כזה דבר. הרי בינינו – גם אנחנו לא מחשבים כמה אחוזי חלבון ושומן כל אחד מבני המשפחה מקבל בכל ארוחה....שנית, איזון מגיע במשך הזמן. לא כל ארוחה צריכה להיות לגמרי מאוזנת. כל עוד אתם מקפידים שהכלב יקבל את כל מה שהוא צריך דרך המזון שתיארתי קודם, על פני ימים ושבועות, המצב טוב. למשל דג – מומלץ שהכלב יאכל דג בשבוע. אפשר לחלק למנות קטנות ולתת כל יום או פשוט יום אחד לתת דג שלם.
הערה – ככל שמתקדמים עם האוכל החי, מומלץ להוריד את העוף כמה שאפשר מסיבות שנדבר עליהם בשלב מאוחר יותר אבל בשביל להתחיל זה בסדר גמור.
להאכיל דג בשבוע ולהמנע משמן דגים. סרדינים מצויינים. לברק ופורל טובים. מקרל גם טוב אבל להזהר מהשומן. אני מעדיפה להוסיף מנות קטנות לכל ארוחה מאשר לתת דג שלם פעם אחת. דג הוא מקור מצויין לויטמין D ואיזון שומן. אגב כשאני אומרת דג אני מתכוונת לכל הדג כולל עור ועצמות.
אם אתם עושים מה שצריך, תאכילו את הכלב שלכם אוכל טרי חי בטוח ומאוזן. זה קל להאכיל אוכל חי. החלק הכי קשה זה להתחיל אבל אחר כך זה זורם וגם אתם לומדים להתארגן יותר טוב מבחינת הכנה וחלוקה למנות.
אני מאכילה קצת בבוקר בעיקר את החלבונים, ואת השאר בערב. כל שבועיים מומלץ לתת לכלב לצום יום אחד. זה מחזק את המערכת החיסונית של הכלב. אם הקיבה מעכלת אוכל ללא מנוחה, אין זמן לניקוי רעלים ומי שסובל זו מערכת החיסון. הערה: צום לא מיועד לגורים.
אוכל חי עדיף להגיש בקערה מזכוכית ולשטוף אחרי כל האכלה. הארוחה צריכה להיות בטמפרטורת החדר.
בתור התחלה, להאכיל 2-3% מהמשקל האידאלי של הכלב (שוב מדובר על כלב בוגר – גורים צריכים יותר קלוריות, יותר עצם וכו). כלומר אם הכלב שוקל 23קג או שזה המשקל האידיאלי עבורו, תאכילו בין 460-690גרם. ואז פשוט להסתכל על הכלב. אם הוא מאד אקטיבי אז אולי צריך להוסיף טיפה. אם הוא רובץ כל היום– אז להוריד בכמות. הדרך הכי טובה להגיד אם מאכילים מספיק, היא למשש את הכלב באזור הצלעות. אם מרגישים אותן אז כמות האוכל תקינה. אם לא מרגישים את הצלעות – מאכילים יותר מידי. אם רואים את הצלעות אז מאכילים פחות מידי. צריך להרגיש את הצלעות ומעליה שכבת עור בעובי של חולצת טי.
הארוחה שאני מאכילה מורכבת לרוב מ-
מקווה שהאוכל היבש שאתם מאכילים יהיה השק האחרון שלכם. נכון שאוכל חי יותר יקר אבל עדיף להוציא עליו את הכסף מאשר על תרופות וטיפולים בשלב יותר מאוחר. לפחות עבורי.
אז מה כבר להתחיל? ככה בבת אחת? או בהדרגה? על זה בפוסט הבא.
בהצלחה!